ניתן לבצע את השלבים הבאים לקביעת האם המנוע הוא חד-שלבי דו-שלבי או תלת-שלבי:
מנוע חד-שלבי: בדרך כלל מחובר לחשמל חד-שלבי, כלומר יש לו כבל חיה (L) וכבל ניטרלי (N). מדד את המתח בין שני הכבלים הללו באמצעות וולטמטר, הוא צריך להיות בערך 220V.
מנוע תלת-שלבי: מחובר לחשמל תלת-שלבי, כלומר יש לו שלושה כבלי חיה (L1, L2, L3) וכבל ניטרלי אחד (N). המתח הנמדד בין כל שני כבלי חיה צריך להיות בערך 380V.
השתמש בוולטמטר דיגיטלי או במולטימטר כדי למדוד את מתח הכניסה של המנוע. עבור מנוע חד-שלבי תמדוד בערך 220V. עבור מנוע תלת-שלבי תמדוד בערך 380V.
רוב המנועים מכילים פלטות שמאשרות את סוג המנוע (חד-שלבי, דו-שלבי או תלת-שלבי), מתח מכוון ופרמטרים חשובים אחרים. בדיקת המידע על הפלטה יכולה לקבוע במהירות את סוג המנוע.
מנוע חד-שלבי: בדרך כלל דורש אבזרים נוספים להפעלה, כגון קונדנסטורים או מתגים, כדי להתחיל את פעולתו. זה בגלל שהשדה המגנטי שנוצר על ידי מנוע חד-שלבי הוא פולסנטי ואינו מספק מספיק מומנט הפעלה בהתחלה.
מנוע תלת-שלבי: יכול להתחיל ישירות ללא צורך באבזרים נוספים להפעלה. זה כי השדה המגנטי שנוצר על ידי מנוע תלת-שלבי הוא מסובב ומפיק מספיק מומנט הפעלה.
מנוע חד-שלבי: בדרך כלל יש לו שתי סיבוביות, אחת היא הסיבובית הראשית והשנייה היא הסיבובית המשנית. הסיבובית המשנית מחוברת לסיבובית הראשית דרך קונדנסטור או מתג כדי ליצור הפרש פאזה מסוים, מה שמפיק שדה מגנטי מסובב.
מנוע תלת-שלבי: יש לו שלוש סיבוביות, כל אחת מחוברת לשלב נפרד של החשמל התלת-שלבי. השדות המגנטיים שנוצרים על ידי שלוש הסיבוביות האלו מתפעלים אחד עם השני ויוצרים שדה מגנטי מסובב.
בעזרת השיטות לעיל, ניתן לקבוע באופן מדויק האם המנוע הוא חד-שלבי, דו-שלבי או תלת-שלבי. כדאי לציין שמנועים דו-שלביים אינם נפוצים בסין, כך שהסיכוי להת딪ש איתם בפעולות מעשיות הוא יחסית קטן.