תורת המממר בפעולת מטען ובלעדיו
הגדרת הממריא
ממריא מוגדר כמכשיר חשמלי המעביר אנרגיה חשמלית בין שני מעגלים או יותר דרך השראה אלקטרומגנטית.
תורת הממריא ללא עומס
ללא התנגדות ליפופים וללא ריאקטנס ניקוז
נניח שיש לנו ממריא עם אובדן גרעין בלבד, כלומר ללא אובדן נחושת או ריאקטנס ניקוז של הממריא. כאשר מפעילים מקור זרם חילופין על הליפוף הראשי, הוא מספק זרם להמגנטיזציה של גרעין הממריא.
אבל הזרם הזה אינו הזרם הממגנטיז את הגרעין בפועל; הוא קצת גדול מהזרם הממגנטיז בפועל. הזרם הכולל המסופק מהמקור מכיל שני רכיבים, אחד הוא הזרם הממגנטיז המשמש רק להמגנטיזציה של הגרעין, והרכיב השני של הזרם מהמקור משמש לפיצוי אובדני הגרעין בממריא.
덕ך לרכיב האובדן, הזרם המקור ללא עומס לא מאחר אחר מתח ההספק בדיוק ב-90° אלא בזווית θ, שהיא קטנה מ-90°. הזרם הכולל Io מכיל רכיב Iw בתאום עם מתח ההספק V1, המייצג את רכיב האובדן.
הרכיב הזה מתואם עם מתח המקור כי הוא קשור לאובדנים פעילים או פועלים בממריא. רכיב נוסף של הזרם מהמקור מסומן כ-Iμ.
הרכיב הזה יוצר שדה מגנטי חילופי בגרעין, ולכן הוא ללא וואט; כלומר, זהו החלק הריאקטיבי של הזרם מהמקור לממריא. לכן, Iμ יהיה בתאום עם V1 ובתאום עם השדה המגנטי החילופי Φ. לכן, הזרם הכולל בליפוף הראשי בממריא במצב ללא עומס יכול להיות מיוצג כך:
עכשיו ראיתם כמה פשוט להסביר את תורת הממריא ללא עומס.
תורת הממריא עם עומס
ללא התנגדות ליפופים וריאקטנס ניקוז
כעת נבדוק את התנהגות הממריא הנ"ל עם עומס, כלומר עומס מחובר לקצות הליפוף המשני. נניח שיש לנו ממריא עם אובדן גרעין אך ללא אובדן נחושת וריאקטנס ניקוז. בכל פעם שאוומס מחובר לליפוף המשני, זרם העומס יתחיל לזרום דרך העומס כמו גם דרך הליפוף המשני.
זרם העומס תלוי רק במאפייני העומס וכן במתח המשני של הממריא. הזרם הזה מכונה זרם משני או זרם עומס, והוא מסומן כאן כ-I2. מכיוון ש-I2 זורם דרך הליפוף המשני, ייווצר MMF עצמאי בליפוף המשני. כאן זה N2I2, כאשר N2 הוא מספר הסיבובים של הליפוף המשני של הממריא.
ה-MMF או כוח מגנטי בליפוף המשני יוצר שדה מגנטי φ2. השדה המגנטי הזה יצפה בשדה המגנטי הממגנטיז העיקרי ויחלש אותו זמנית וינסה להפחית את המתח האינדוקטיבי העצמי E1 בליפוף הראשי. אם E1 יורד מתחת למתח המקור V1, יהיה זרם נוסף זורם מהמקור לליפוף הראשי.
הזרם הראשי הנוסף I2′ ייצור שדה מגנטי נוסף φ′ בגרעין שייטzel
