ציוד GIS פנימי בדרך כלל כולל התקנות שמחדרות דרך קירות, למעט מקרים בהם יש חיבורים של כבלים. ברוב המקרים, צינור התאורה הראשי או המשני מתארך מהפנים דרך הקיר לצד החיצוני, שם הוא מחובר למקלעות פורצלן או מרוכבות לקישורי קו אוויר. עם זאת, הפער בין הפתיחה בקיר לכיסוי הצינור של המערכת הגיאוגרפית מידע נוטה להדלפות מים ואוויר ולכן בדרך כלל דורש סילוק. מאמר זה דן מדוע אסורה סתימה מבוססת בטון.
המהדורה של שנת 2015 של תכניות ההגנה על תאונות של רשת החשמל הדרומית הסינית אוסרת במפורש על שימוש בבטון לסילוק חלקי גישה של צינורות מערכת גיאוגרפית מידע שמחדרים דרך קירות.

הסיבה העיקרית לאיסור היא הסיכון לתגובות כימיות בין מרכיבים אלקליים בבטון לבין אלומיניום שנמצא בשימוש בכיסויי מערכת גיאוגרפית מידע. כאשר בטון לח (לא מתקשה) או בטון שנספג בגשם בא במגע עם פני השטח של האלומיניום, יכול להיווצר קורוזיה, שמובילה בסופו של דבר לדליפות גז. שימו לב שהתגובה מתרחשת רק כאשר הבטון לח—ברגע שהוא מתקשה לחלוטין, הסיכון מצטמצם באופן משמעותי. עם זאת, הנושא מחייב תשומת לב מיוחדת במהלך שלב הבניה.
כאשר חלקיקים של בטון באים במגע עם מים, מתחילת ההידרציה שכבה אחר שכבה. המוצרים העיקריים של ההידרציה כוללים: ג'ל סיליקט קלציום מוצק (C-S-H), ג'ל פריט קלציום, הידרוקסיד קלציום (Ca(OH)₂), הידראט אלומיניום קלציום וטרינגייט. מבין אלה, חומרים אלקליים כמו הידרוקסיד קלציום והידראט אלומיניום קלציום יכולים להגיב עם אלומיניום ולהפוך לנזק לכיסוי מערכת גיאוגרפית מידע.

בנוסף לבטון, ניתן להשתמש בחומרים אחרים לסילוק כמו לוחות אסבסט או חומרי סילוק מים בנקודות גישה דרך קירות. עם זאת, לוחות אסבסט לעיתים מכילים מרכיבים של בטון, ובחר בחומרים לסילוק לא נכון—במיוחד סוגים אלקליים—יכולים גם הם לפגוע בכיסוי האלומיניום ולגרום לדליפות גז.
אם כי אלומיניום הוא עמיד בפני קורוזיה בטבעיות באוויר, קיים מנגנון קורוזיה אפשרי נוסף: הבטון עשוי ראשית להרוס את שכבת הדבק המגן על פני השטח של הכיסוי, שכן הדבק פחות עמיד בפני קורוזיה מאשר האלומיניום. לאחר שהשכבה נפגעה, המתכת התת-מגנית הופכת לנפגעת. בתעשיית הבניה, זהו הסיבה שבגללה בדרך כלל מופעלת שכבה של פרימר או פטטי לפני צביעה מעל בטון.
זה מסביר את מקור האיסור על שימוש בבטון לסילוק צינורות מערכת גיאוגרפית מידע שמחדרים דרך קירות.