מרכזיות לעומת התפוצה בסולר: הבדלים עיקריים
הבדלים בין תחנות כוח פוטו-וולטאייות מרכזיות לתפוצתית
תחנת כוח פוטו-וולטאית בתפוצה היא מערכת ייצור חשמל המורכבת ממספר התקנות פוטו-וולטאיות קטנות שנפרסות במקומות שונים. בהשוואה לתחנות כוח פוטו-וולטאיות מרכזיות מסורתיות גדולות, מערכות תפוצה מציגות יתרונות הבאים:
פריסה גמישת: מערכות פוטו-וולטאיות בתפוצה יכולות להותקן באופן גמיש בהתאם לתנאי הגיאוגרפיים המקומיים ודרישות החשמל - במרחבים שונים כגון קומות, שטחי חניה, אתרים תעשייתיים ועוד.
חיבור קל לרשת: מאחר והמערכות התפוצתית ממוקמות בדרך כלל קרוב לטעיני חשמל, הן מפחיתות את מרחק ההעברה, מפחיתות אובדן אנרגיה ועלויות בניית תשתיות העברה ארוכות טווח, ובכך משפרות אתעילות האנרגיה הכוללת.
יכולת אספקת חשמל מקומית: מערכות אלה יכולות לספק חשמל ישירות למשתמשים סמוכים, מפחיתות את הסתמכות על הרשת הראשית ומגבירות את אמינות החשמל המקומי.
יציבות ואמינות של המערכת: מכילה יחידות קטנות עצמאיות רבות, מערכת פוטו-וולטאית בתפוצה מבטיחה כי כשל של יחידה אחת לא ישפיע באופן משמעותי על כל המערכת - משפרת את התמידות והיציבות הפעילה הכוללת.
שימוש באנרגיה מתחדשת: הפוטו-וולטיקה התפוצתית משתמשת בטכנולוגיה פוטו-וולטאית כדי לנצל אנרגיית השמש, מה שהופך אותה למקור אנרגיה נקי וידיד לסביבה המפחית את הסתמכות על דלקים מאובנים.
תמיכה במעבר אנרגטי: התרחבות רחבה של פוטו-וולטיקה בתפוצה מאיצה את המעבר במגוון האנרגיה, מפחיתה את הסתמכות על מקורות אנרגיה קונבנציונליים ותרומה לפיתוח בר קיימא.
לעומת זאת, תחנות כוח פוטו-וולטאיות מרכזיות הן מתקנים גדולים שנבנים באזורים רחוקים בעלי קרינה סולארית גבוהה (למשל, מדברים), בהם מיוצרת חשמל בכמויות גדולות ונשלח למרחקים ארוכים למרכזים טעינים באמצעות קווי העברה בעומס גבוה. בעוד שהן יעילות במגמתן, הן דורשות אובדן העברה גבוה יותר, השקעה תשתיתית גדולה יותר ולפחות גמישות במיקום והתאמה לשימוש סופי.
