קו תמסורת

בשיטות הולכה, חיבור מסוג "π" כולל פיצול של הקו המקורי מהתחנה A לתחנה B והכנסת תחנה C, כך שנוצרת תצורת "π". לאחר החיבור מסוג "π", הקו היחיד המקורי מתפצל לשני קווי הולכה עצמאיים. אחרי החיבור מסוג "π", תחנות B ו-C יכולות לקבל מתח מאותו מקור (במקרה זה, תחנה C מקבלת מתח דרך מזין מפס המיתוג של תחנה B, או אולי מנקודה אחרת של מתח בתחנה B); לחלופין, תחנה C יכולה לקבל מתח מתחנה אחרת, מה שמייצר תצורת אספקה מעגלית בין תחנות B ו-C. כמו שמוצג בתמונה להלן:

בשיטות הולכה, חיבור מסוג "T" כולל עיבוד של קו קיים מהתחנה A לתחנה B במקום מסוים ללא פיצול הקו המקורי, והתחברות של ענף חדש לתחנה C. לאחר החיבור מסוג "T", הקו היחיד המקורי יוצר ענף, דומה לפיצול בכביש. החיבור מסוג "T" אינו מייצר שני קווי הולכה עצמאיים; באופן תיאורטי, הוא נשאר קו הולכה יחיד. בהגדרה זו, תחנות B ו-C בדרך כלל מקבלות מתח מהתחנה A. כמו שמוצג בתמונה להלן:

המשותף לחיבור מסוג "T" ולחיבור מסוג "π" הוא שהם שניהם דרכים להאצת מתח כדי לאספק צד שלישי.