התהליך של משיכת ברק על ידי מוט ברק מתבסס בעיקר על תכנון מיוחד ועקרונות פיזיקליים. הנה השלבים הספציפיים של איך מוט ברק משך ברק:
השראה אלקטרוסטטית: כאשר ענני רעם מתקרבים לקרקע, הם מעוררים טענות אלקטרוסטטיות באלמנטים שנמצאים על הקרקע. זה אומר שהטענה הנגדית מתעוררת באלמנטים על הקרקע עקב הימצאות הטענה בתוך ענני הרעם. מכיוון שמוטות הברק בדרך כלל גבוהים יותר מבניינים או אובייקטים אחרים בסביבתם, הם סבירים יותר למשוך את הטענות הללו.
פליטת טענות מקצה: העיצוב המọn של מוט הברק מאפשר לו לשחרר טענות בקלות רבה יותר. כשהשדה החשמלי חזק מספיק, האוויר בקצה מתאשל, מה שגורם למה שנקרא "פליטת טענות מקצה". פליטה זו מחזקת עוד יותר את השדה החשמלי בין מוט הברק לענני הרעם.
פליטת ראשונית: ככל שהשדה החשמלי מתגבר, הטענה בתוך ענני הרעם זזה כלפי מטה לאורך מסלול מוט הברק, מה שיוצר את מה שמכונה "פליטת ראשונית". זהו הצעד הראשון בהקמת קשר בין ענני הרעם למוט הברק.
פליטת עיקרית: כשהפליטה הראשונית מגיעה לקצה מוט הברק, מתרחשת פליטת עיקרית. זו היא זרם חזק של חשמל המשחרר את רוב הטענה מענני הרעם למוט הברק.
הובלת זרם: מוטות הברק מובילות באופן בטוח את הזרם לקרקע דרך מערכת ההובלה והגיחול שלהן, ובכך מונעות מברקים להכות ישירות בבניינים או באובייקטים אחרים.
באמצעות השלבים הנ"ל, מוט הברק משך בצורה יעילה את הברק והוביל אותו לקרקע, ובכך הגן על הבניינים והציוד בסביבתו.
