תקלות חשמליות בעומס גבוה (High Impedance Fault, HIF) ותקלות בעומס נמוך שונות מאוד באופיין וההפרעות שהן מוסיפות למערכות חשמליות. הבנת ההבדלים הללו קריטית לאבחון תקלות והגנה שלהן. הנה ההבדלים הבסיסיים בין שני סוגי התקלות וכיצד לזהות אותן:
עומס גבוה יותר: בתקלות חשמליות בעומס גבוה, העומס בנקודת התקלה גבוה יותר, מה שאומר שהתנגדות לזרם גבוהה יותר.
זרם נמוך יותר: בשל העומס הגבוה, הזרם הזורם דרך נקודת התקלה בדרך כלל נמוך יותר, מה שמיישר את גילויו על ידי מכשירי הגנה מסורתיים על זרם עודף קשה.
תחמוצת מקומית: למרות שהזרם נמוך יותר, עקב ההתנגדות הגבוהה, יכול להיווצר חום מקומי ליד נקודת התקלה.
משתנה: תקלות בעומס גבוה עשויות להיות משתנות, מה שמיישר את גילוייהן בעזרת שיטות פיקוח קונבנציונליות קשה.
זיהוי טמפרטורה: שימוש בתמוגרפיה אינפרא-אדומה כדי לבדוק את התפלגות הטמפרטורה של ציוד חשמלי; נקודות חמות חריגות עשויות לרמז על קיום תקלה בעומס גבוה.
זיהוי מתח: מדידת שינויים במתח ליד נקודת התקלה; תקלות בעומס גבוה יכולות לגרום לשינויים במתח.
מעקב אודיו: תקלות בעומס גבוה עשויות ליצור צלילים של סיסוס או דגדוג, מה שיכול לעזור בהזהרת תקלות אפשריות.
זיהוי פליטה חלקית: שימוש בציוד לזיהוי פליטה חלקית (PD detection); תקלות בעומס גבוה לעתים קרובות מעוררות תופעות של פליטה חלקית.
ניתוח הרמוני: שימוש בכלים לנתח הרמוניות כדי לזהות תוכן הרמוני ברשת החשמל; תקלות בעומס גבוה יכולות להעלות הרמוניות.
עומס נמוך: בתקלות חשמליות בעומס נמוך, העומס בנקודת התקלה נמוך, מה שאומר שהתנגדות לזרם היא מינימלית.
זרם גבוה יותר: בשל העומס הנמוך, הזרם הזורם דרך נקודת התקלה הוא משמעותי, Easily triggering protective devices to trip or causing fuses to blow.
סימנים ברורים של תקלה: תקלות בעומס נמוך בדרך כלל מציגות סימנים ברורים כגון ניצוצות, עשן או שריפה.
רציף: תקלות בעומס נמוך נוטות להיות רציפות ומגלו בקלות באמצעות שיטות פיקוח סטנדרטיות.
זיהוי זרם: שימוש בטרנספורמרים של זרם (CTs) כדי למדוד זרם; זרמים גבוהים יותר יכולים לרמז על תקלה בעומס נמוך.
זיהוי מתח: מדידת שינויים במתח ליד נקודת התקלה; תקלות בעומס נמוך יכולות לגרום לירידה במתח.
פעולות של מכשירי הגנה: צפייה בפעולות של מכשירי הגנה, כגון כיבוי מפסקים או פיצוץ פוזרים, שהם סימנים טיפוסיים לתקלות בעומס נמוך.
מצביעי תקלות: לחפש סימנים ברורים של תקלות, כגון ניצוצות, עשן וכו'.
תקלות חשמליות בעומס גבוה ובעומס נמוך מציגות מאפיינים שונים במערכות חשמליות, ושיטות הזיהוי שלהן שונות. תקלות בעומס גבוה, המאופיינות בזרמים נמוכים, קשות לגילוי על ידי מכשירי הגנה מסורתיים ודורשות שיטות כמו זיהוי טמפרטורה, זיהוי מתח, מעקב אודיו וזיהוי פליטה חלקית. לעומת זאת, תקלות בעומס נמוך, המאופיינות בזרמים גבוהים, קלות לגילוי באמצעות זיהוי זרם, זיהוי מתח וצפייה בפעולות של מכשירי הגנה.
בקישור המעשי, כדי להבטיח את פעולת המערכת החשמלית בטיחותית, יש לבצע בדיקות תקופתיות ואחזקה של הציוד החשמלי, יחד עם אמצעי מניעה מתאימים כדי לזהות ולטפל במהירות בתקלות אפשריות בעומס גבוה ונמוך.