הגנה גיבוי של מתחמים
הגנה משנית
רלאים אלה של זרם יתר ותקלה לארץ יכולים להיות מסוג זמן מינימלי הופכי מוגדר (IDMT) או רלאים מסוג זמן מוגדר (DMT). בדרך כלל, רלאים מסוג IDMT מחוברים צד הזנת הממרח.
רלאים של זרם יתר אינם יכולים להבדיל בין תקלות קצר-مدار חיצוניות, עומס יתר ובין תקלות פנימיות בממרח. הגנה משנית, באמצעות הגנה על זרם יתר ועל תקלה לארץ בצד הזנה, תופעל עבור כל אחת מהתקלות הללו.
ההגנה המשנית בדרך כלל מותקנת בצד הזנת הממרח, אך היא צריכה לגרום לשני מעגלים החשמל הראשי והמשני להתנתק.
רלאים של זרם יתר ותקלה לארץ יכולים גם להיות ממוקמים בצד העומס של הממרח. עם זאת, הם לא צריכים לגרום לתנאי מעגל החשמל הראשי כמו ההגנה המשנית בצד הזנה.
פעולת הרלאים נקבעת ע"י הגדרות זרם וזמן, יחד עם עקומת התכונות של הרלאים. זה מאפשר שימוש בהצטיידות העומס של הממרח והשעיה עם רלאים אחרים בערך 125% עד 150% מהזרם המלא, אך מתחת לזרם הקצר-مدار המינימלי.
ההגנה המשנית של הממרח כוללת ארבעה אלמנטים; שלושה רלאים של זרם יתר המחוברים לכל פאזה ואחד רלאי של תקלה לארץ המחובר לנקודת החיבור המשותפת של שלושת רלאי הזרם היתרה, כפי שמוצג בתמונה. טווח הגדרות הזרם הנגיש ברלאי זרם יתר מסוג IDMT הוא 50% עד 200% וברלאי תקלה לארץ 20 עד 80%.
טווח הגדרות נוסף לרלאי תקלה לארץ גם זמין ואפשר לבחור בו כאשר זרם התקלה לארץ מוגבל בשל הכנסת trởות בניגוד נייטרלי. במקרה של סליל ממרח עם נייטרל מחובר לארץ, הגנה בלתי מוגבלת על תקלה לארץ מתקבלת על ידי חיבור רלאי תקלה לארץ רגיל דרך טרנספורמטור זרם נייטרלי.
הרלאים של זרם יתר ותקלה לארץ ללא הגבלות צריכים להיות בעלי איחור זמן מתאים כדי להשתלב עם הרלאים ההגנתיים של מעגלים אחרים כדי למנוע ניתוק בלתי מבוקר.
