הגדרת מתח מגנטי משותף
הגדרה: המתח האלקטרומגנטי (EMF) הנוצר בסליל כתוצאה מהשינוי בזרם המגנטי שנוצר על ידי סליל סמוך המקושר אליו מכונה מתח מגנטי משותף. כדי להבין את התופעה הזו, נחשוב על הדוגמה הבאה:
נניח שיש לנו שני סלילים, AB, כאשר הסליל B שמכיל N2 פניות, נמצא בקרבת הסליל A שמכיל N1 פניות, כפי שמוצג בתמונה שלהלן:

הסבר למתח מגנטי משותף
כאשר kontaktor (S) במעגל נסגר, זרם I1 זורם דרך הסליל A ומייצר זרם מגנטי ϕ1. חלק גדול מהזרם המגנטי הזה, המסומן כ- ϕ12, מתווך עם הסליל הסמוך B. שינוי העومة של הנגד המשתנה R משנה את הזרם בסליל A, ובכך משנה את הזרם המגנטי המקושר לסליל B ומפעיל מתח מגנטי. המתח המגנטי המופעל מכונה מתח מגנטי משותף. כיוון המתח המגנטי המופעל עוקב אחר חוק לנץ, המתנגד לשינוי הזרם בסליל A שהביא ליצירתו. גלוונומטר (G) המחובר לסליל B מדד את המתח המגנטי המופעל. קצב השינוי בזרם המגנטי בסליל B תלוי בקצב השינוי בזרם בסליל A, מה שמדגיש את הקשר ההדדי בין הסלילים.

גודל המתח המגנטי המשותף הוא פרופורציונלי לקצב השינוי בזרם בסליל A. קבוע הפרופורציה M מכונה הדדיות מגנטית (או מקדם הדדיות מגנטית), והוא מודד את חוזק החיבור המגנטי בין הסלילים.