הטרנספורמרים חווים סוגים שונים של איבוד במהלך הפעולה, בעיקר מוקטנים לשני סוגים עיקריים: איבודי נחושת ואיבודי ברזל.
איבודי נחושת
איבודי הנחושת, המכונים גם איבודי I²R, נגרמים על ידי ההתנגדות החשמלית של הסלילים של הטרנספורמר — בדרך כלל עשויים מנחושת. ככל שהזרם זורם דרך הסלילים, האנרגיה מתפזרת בצורה של חום. האיבודים הללו הם ביחס לריבוע הזרם (I²R), כלומר הם גדלים באופן משמעותי עם רמות זרם גבוהות יותר.
כדי להפחית את איבודי הנחושת:
השתמש בחומרים בעובי גדול יותר או בחומרים בעלי מוליכות חשמלית גבוהה כדי להפחית את ההתנגדות של הסלילים.
הפעל את הטרנספורמר בטעינה אופטימלית או קרוב לטעינה זו כדי להימנע מזרמים מיותרים.
שפר את יעילות ההפעלה הכוללת על ידי הפחתת טעינה לא הכרחית והשגת תכנון מערכת אופטימלי.

איבודי ברזל
איבודי הברזל, או איבודי הליבה, מתרחשים בליבה המגנטית של הטרנספורמר עקב השדה המגנטי המתחלף. האיבודים הללו הם עצמאיים מהטען ונשארים קבועים באופן יחסי בתנאי פעולה נורמליים. איבודי הברזל מורכבים משני מרכיבים:
איבוד היסטרזה: זה נגרם מהמגנטיות והדמגנטיות החוזרת ונשנית של חומר הליבה תחת זרם חילופין. האנרגיה נאבדת כחום עקב החיכוך הפנימי של תחומי המגנטיות. שימוש בחומרים לליבה עם לולאת היסטרזה צרה — כגון פלדה סיליקונית מכוונת גרעינים — יכול להפחית משמעותית את האיבוד הזה.
איבוד מעגלי סחרור: שדות מגנטיים מתחלפים מעוררים זרמים מעגליים (מעגלי סחרור) בתוך הליבה, המובילים לחימום התנגדותי. האיבודים הללו מופחתים על ידי בניית הליבה מצלעות דקות, מבודדות, מכוונות מקביל לשדה המגנטי, שמצמצמות את מסלול מעגלי הסחרור. תכנונים מתקדמים של הליבה וחומרים בעלי מוליכות גבוהה יכולים לעזור בהפחתת איבודי מעגלי הסחרור.
אסטרטגיות להפחתת איבודי הטרנספורמר
הפחתת איבודי הטרנספורמר מגבירה יעילות, מורידה את עלויות ההפעלה ומאריכה את חיי הציוד. אמצעים מרכזיים כוללים:
בחירת טרנספורמרים יעילים: טרנספורמרים יעילים מודרניים משתמשים בחומרים מתקדמים ובהנדסה אופטימלית כדי להפחית הן את איבודי הנחושת והן את איבודי הברזל.
אופטימיזציה של התכנון: בחירה מדקדקת של חומרים לליבה, קונפיגורציות של סלילים ומערכות קירור יכולה להפחית באופן משמעותי את האיבודים הכולל.
ביצוע תחזוקה רגילה: בדיקות ותחזוקה רגילות — כגון ניקוי הסלילים, בדיקת מערכות הקירור ושימור איכות השמן בטרנספורמרים מלאי שמן — מבטיחים פעילות יעילה מתמשכת.
הימנעות מטעינה יתר: טעינה יתר מגבירה את איבודי הנחושת ואת המאמץ הטמפרטורי, מאיצה את הידרדרות המבודד ומפחיתה את האמינות.
התאמה בין קיבולת לתנאי הטעינה: התאמה נכונה של הטרנספורמר לדרישות הטעינה האמיתיות מונעת אי-יעילות בטעינה קלה ומחזירה איבודים ללא טעינה.
לסיכום, הפחתת איבודי הטרנספורמר היא חיונית לחיסכון אנרגיה ולביצוע đáng אמון של מערכת החשמל. לכן, הפחתת האיבודים צריכה להיות נושא מרכזי בבחירת, תכנון ובפעילות המשך של הטרנספורמרים.