איך להפחית את הקיבוליות של קבל
ניתן להפחית את הקיבוליות של קבל באמצעות מספר שיטות, בעיקר באמצעות שינויים בפרמטרים הפיזיים של הקבל. הקיבוליות C של קבל נקבעת על ידי הנוסחה הבאה:

כאשר:
C היא הקיבוליות, המודדת בפארדים (F).
ϵ היא התמך הדיאלקטרי, המסתמך על חומר הדיאלקטרי המשמש בקבל.
A היא שטח הלוחות, המודד במטרים רבועים (m²).
d היא המרחק בין הלוחות, המודד במטרים (m).
שיטות להפחתת הקיבוליות
הקטנת שטח הלוח A:
שיטה: הפחתת השטח האפקטיבי של לוחות הקבל.
אפקט: הפחתת השטח מפחיתה ישירות את הקיבוליות.
דוגמה: אם השטח המקורי הוא A, הפחתתו ל-A/2 תפחית את הקיבוליות לחצי.
הגדלת המרחק בין הלוחות d:
שיטה: הגדלת המרחק בין לוחות הקבל.
אפקט: הגדלת המרחק מפחיתה ישירות את הקיבוליות.
דוגמה: אם המרחק המקורי הוא d, הגדלתו ל-2d תפחית את הקיבוליות לחצי.
שינוי חומר הדיאלקטרי:
שיטה: שימוש בחומר בעל תמך דיאלקטרי נמוך יותר ϵ.
אפקט: תמך דיאלקטרי נמוך יותר מוביל לקיבוליות קטנה יותר.
דוגמה: אם החומר המקורי של הדיאלקטרי הוא עם תמך ϵ1, החלפתו בחומר שיש לו תמך ϵ2 כאשר ϵ2<ϵ1 תפחית את הקיבוליות.
שקופי מעשיים
שקופי תכנון:
בתכנון קבל חשוב להתחשב בגורמים כמו ערך הקיבוליות, מתח פעולה ומאפייני תדר.
לדוגמה, הפחתת שטח הלוח או הגדלת המרחק בין הלוחות יכולה להוריד את מתח ההפעלה המקסימלי של הקבל כי שינויים אלה משפיעים על מתח התקף שלו.
בחירת חומרים:
בחירת חומר הדיאלקטרי הנכון משפיעה לא רק על הקיבוליות אלא גם על מאפייני הטמפרטורה, אובדן יציבות של הקבל.
לדוגמה, חלק מהחומרים הקרמיים בעלי תמך דיאלקטרי נמוך אך עשויים להראות ביצועים בלתי יציבים בטמפרטורות גבוהות.
תהליך ייצור:
במהלך הייצור, יש להבטיח שהלוחות הם שטוחים ומאונפנים כדי למנוע אי סדירות בשדה החשמלי המקומי שיכולה להוביל לתקף דיאלקטרי.