שיטות ליוול עבור סיבובים מלבניים של ציר המנוע
שיטת הליוול לסיבובים מלבניים של ציר המנוע תלויה בדרישות היישום והעיצוב הספציפיות. יש בדרך כלל שתי שיטות עיקריות:
1. ליוול שכבות (ליוול חד-שכבתי)
בשיטה זו, החוט מתפתל שכבה אחר שכבה לאורך קצות הליבה המלבנית, כאשר כל סיבוב חפוף לסיבוב הקודם, ויוצר שכבה אחת או מספר שכבות. שיטה זו מתאימה ליישומים הדורשים ליוולים בצפיפות גבוהה ומקום מוגבל.
מאפיינים:
הפצה אחידה: כל סיבוב חוט מתפלג באופן אחיד לאורך קצות הליבה המלבנית, מה שמבטיח הפצה אחידה של השדה המגנטי.
מבנה קומפקטי: מספר שכבות יכול להשיג צפיפות סיבובים גבוהה, מה שמלאי ליישומים בעוצמה גבוהה.
טיפול בבודד: דרוש בודד בין שכבות כדי למנוע קצר מעגלים.
2. ליוול מסילתי (ליוול ספירלי)
בשיטה זו, החוט מתפתל בסיסמה מסילטית לאורך קצות הליבה המלבנית, ויוצר מבנה מסילתי. שיטה זו מתאימה ליישומים הדורשים נתיבי חוט ארוכים יותר או הפצות מגנטיות ספציפיות.
מאפיינים:
מבנה מסילתי: החוט מונח בסיסמה מסילטית לאורך קצות הליבה המלבנית.
הפצת שדה מגנטי: ליוול מסילתי יכול לייצר הפצות מגנטיות ספציפיות, המתאימות ליישומים מיוחדים מסוימים.
שימוש במקום: ליוול מסילתי יכול להשתמש במקום בצורה טובה יותר, מה שמלאי לליבות עם צורות מיוחדות.
קריטריונים לבחירה
תאימות לליוול שכבות:
ליוולים בצפיפות גבוהה: מתאימה ליישומים הדורשים ליוולים בצפיפות גבוהה במקום מוגבל.
שדה מגנטי אחיד: נדרש להבטיח הפצה אחידה של השדה המגנטי.
מבנה רב-שכבתי: נדרש להגדלת האינדוקטנס או קיבולת ההעברה עם מספר שכבות.
תאימות לליוול מסילתי:
הפצות מגנטיות מיוחדות: דרוש לייצור הפצות מגנטיות ספציפיות.
נתיבי חוט ארוכים: דרוש להגדלת ההתנגדות או האינדוקטנס עם נתיבי חוט ארוכים.
צורות מיוחדות: מתאימה לליבות עם צורות בלתי סדירות או מיוחדות.
דוגמאות
דוגמה לליוול שכבות
הכנה של הליבה: התקן את הליבה המלבנית על שולחן עבודה יציב.
נקודת התחלה: אסף את קצה ההתחלה של החוט בפינה אחת של הליבה.
ליוול: התפתל את החוט שכבה אחר שכבה לאורך קצות הליבה המלבנית, תוך הבטחת חפיפה הדוקה של כל סיבוב.
טיפול בבודד: הניח חומר בודד בין שכבות כדי למנוע קצר מעגלים.
נקודת סיום: לאחר השלמת הליוול, אסף את קצה הסיום של החוט על הליבה.
דוגמה לליוול מסילתי
הכנה של הליבה: התקן את הליבה המלבנית על שולחן עבודה יציב.
נקודת התחלה: אסף את קצה ההתחלה של החוט בפינה אחת של הליבה.
ליוול: התפתל את החוט בסיסמה מסילטית לאורך קצות הליבה המלבנית, ויוצר מבנה מסילתי.
טיפול בבודד: הניח חומר בודד במקום הנדרש כדי למנוע קצר מעגלים.
נקודת סיום: לאחר השלמת הליוול, אסף את קצה הסיום של החוט על הליבה.
סיכום
כאשר בוחרים בשיטת ליוול, יש להתחשב בדרישות היישום הספציפיות ובקריטריונים לעיצוב. ליוול שכבות מתאים ליישומים הדורשים ליוולים בצפיפות גבוהה והפצה אחידה של השדה המגנטי, בעוד שליוול מסילתי מתאים ליישומים הדורשים הפצות מגנטיות ספציפיות או נתיבי חוט ארוכים.