האיניון הוא מושג בסיסי בכימיה ובפיזיקה המתאר את המעבר של אטומים או מולקולות חשמל ניטרליים לאלה שטעונים חשמלית. האיניון מתרחש כאשר אטום או מולקולה מקבלים או מאבדים אחד או יותר אלקטרונים, מה שגורם לטעינה חיובית או שלילית. האטום או המולקולה הטעונים מכונים יונים.
האיניון יכול להתרחש בדרכים שונות, כגון דרך התנגשויות, תגובות כימיות או esposoure לקרינת אלקטרומגנטית. האיניון משחק תפקיד חשוב במגוון תופעות טבע וטכנולוגיות, כגון אורורה, תקשורת ביונוספירה, ספקטרומטריה מסתית, טיפול ברדיוטרפיית ו융סיה גרעינית.
במאמר זה, נסביר את תהליך האיניון בהרחבה, תוך שימוש בדוגמה של כלוריד סודיום (NaCl). נדון גם בגורמים המשפיעים על תהליך האיניון, כגון אנרגיית האיניון והפרמיטיביות היחסית של החומר. לבסוף, נתן כמה דוגמאות לאיניון בהקשרים שונים.
תהליך האיניון כולל העברת אלקטרונים בין אטומים או מולקולות. כדי להדגים את התהליך, נתבונן במקרה של כלוריד סודיום (NaCl), שהוא מלח נפוץ שאנו משתמשים בו בחיי היום יום.
כלוריד הסודיום מורכב מאטומי נתרן (Na) ואטומי כלור (Cl) שנמצאים יחד על ידי כוח אלקטרוסטטי. המספר האטומי של Na ו-Cl הם 11 ו-17 בהתאמה, מה שאומר שיש להם 11 ו-17 אלקטרונים המקיפים את גרעיניהם.
ההצגה של אלקטרונים אלה מתוארת בתמונה שלהלן. האלקטרונים מפוזרים בשכבות שונות סביב הגרעין, בהתאם לרמות האנרגיה שלהם. השכבה החיצונית ביותר מכונה שכבה ערכית, והיא קובעת את התכונות הכימיות של האטום.
כפי שניתן לראות מהתמונה, לאטום Na יש רק אלקטרון אחד בשכבת הערכה, בעוד לאטום Cl יש שבעה אלקטרונים בשכבת הערכה. כדי להשיג תצורה יציבה, אטומים נוטים להיות עם שמונה אלקטרונים בשכבת הערכה, לפי כלל העשריה.
לכן, שני האטומים Na ו-Cl הם בלתי יציבים או פעילים כימית. כשהם מתקרבים זה לזה, הם עוברים תגובה כימית הכוללת החלפת אלקטרונים.
לאטום Na מפסיד את אלקטרון הערכה שלו ומגיע ליון טעון חיובית (Na+), בעוד לאטום Cl מקבל אלקטרון ויוצר יון טעון שלילית (Cl-). תהליך זה מכונה איניון.
היונים Na+ ו-Cl- משך זה לזה על ידי כוח אלקטרוסטטי, יוצרים מולקולה של NaCl. הכוח הזה פרופורציוני למכפלת ההarges שלהם והפוך לריבוע המרחק ביניהם, לפי חוק קולון.
המשוואה עבור חוק קולון היא:
כאשר F הוא הכוח, Q1 ו-Q2 הם ההarges, r הוא המרחק, ו-εr היא הפרמיטיביות היחסית של החומר.
הפרמיטיביות היחסית (נקראת גם קבוע דיאלקטרי) היא מדד לשאלה עד כמה חומר מפחית את שדה החשמל בתוך אותו בהשוואה לחלל ריק. הפרמיטיביות היחסית של חלל ריק היא 1 על פי הגדרה.
הפרמיטיביות היחסית משפיעה על עוצמת הכוח האלקטרוסטטי בין יונים. למשל, הפרמיטיביות היחסית של אוויר היא בערך 1.0006, בעוד הפרמיטיביות היחסית של מים בטמפרטורה של 20°C היא בערך 80.
זה אומר שכאשר NaCl מתמוסס במים, הכוח האלקטרוסטטי בין היונים Na+ ו-Cl- נהיה 80 פעמים חלש יותר מאשר באוויר. כתוצאה מכך, היונים Na+ ו-Cl- מפרידים זה מזה ונמצאים חופשיים לנוע בפתרון.
אחד מהגורמים המשפיעים על תהליך האיניון הוא אנרגיית האיניון. אנרגיית האיניון היא כמות האנרגיה הנדרשת להסרת אלקטרון מאטום או מולקולה מבודד, בגז, במצב הבסיסי. אנרגיית האיניון בדרך כלל מבוטאת ב-kJ/mol, או כמות האנרגיה הנדרשת לכל האטומים במול להיפטר מאלקטרון אחד כל אחד.
אנרגיה של איניון תלויה במספר גורמים, כגון מספר האטום, הרדיוס האטומי, הקונפיגורציה האלקטרונית, והאפקט של החסימה של האלקטרונים הפנימיים. הגורמים האלה משפיעים על כמה חזק הגרעין מחזיק באלקטרונים הערכתיים וכמה בקלות ניתן להסיר אותם.
אנרגיה של איניון בדרך כלל עולה משמאל לימין לאורך תקופה וירדה מלמעלה למטה לאורך קבוצה בטבלה המחזורית. זאת כי:
מספר האטום עולה משמאל לימין לאורך תקופה, מה שאומר שהCharge nuclear עולה, והאלקטרונים הערכתיים מושכים יותר לגרעין.
הרדיוס האטומי יורד משמאל לימין לאורך תקופה, מה שאומר שהאלקטרונים הערכתיים קרובים יותר לגרעין וקשים יותר להסרה.
הקונפיגורציה האלקטרונית משתנה משמאל לימין לאורך תקופה, מה שאומר שהאלמנטים מסוימים יש להם מסלולים יציבים או חצויים שדורשים יותר אנרגיה כדי להתפרץ.
אפקט החסימה של האלקטרונים הפנימיים עולה מלמעלה למטה לאורך קבוצה, מה שאומר שהאלקטרונים הערכתיים פחות מושפעים מהCharge nuclear וקל יותר להסיר אותם.
יש כמה חריגים ל eğilim genel bu, örneğin alkali toprak metalleri (grup 2) ve azot grubu elementleri (grup 15). Bu elementler komşu elementlerden daha yüksek ionizasyon enerjilerine sahip çünkü tamamen doldurulmuş veya yarı doldurulmuş orbitallere sahiptir, ki bu daha stabil ve ionizasyona karşı dayanıklı olurlar.
Ionization energy is important for understanding the chemical behavior of elements and their tendency to form covalent or ionic bonds with other elements. Elements with low ionization energies tend to lose electrons and form positive ions (cations), while elements with high ionization energies tend to gain electrons and form negative ions (anions). Elements with similar ionization energies tend to share electrons and form covalent bonds.
For example, sodium (Na) has a low ionization energy of 496 kJ/mol, while chlorine (Cl) has a high ionization energy of 1251.1 kJ/mol. When they react, sodium loses an electron and becomes Na+, while chlorine gains an electron and becomes Cl-. They form an ionic bond by electrostatic attraction between their opposite charges.
On the other hand, carbon © and oxygen (O) have similar ionization energies of 1086.5 kJ/mol and 1313.9 kJ/mol, respectively. When they react, they share electrons and form covalent bonds by overlapping their orbitals. They form molecules like CO2 (carbon dioxide) or CO (carbon monoxide).
The difference in ionization energies between two reacting elements can be used to predict the type of bond they form. A large difference (>1.7) indicates an ionic bond, a small difference (<0.4) indicates a nonpolar covalent bond and an intermediate difference (0.4-1.7) indicates a polar covalent bond.
איניון יכול להתרחש בהקשרים שונים, כגון בטבע, בטכנולוגיה ובניסויים מעבדה. הנה כמה דוגמאות לאיניון בסיטואציות שונות:
בטבע, איניון יכול להתרחש כאשר אטומים או מולקולות חשופים לקרינת אנרגיה גבוהה מזרמי קרינה קוסמית, השמש או מקורות אחרים. לדוגמה, הרוח השמשית, שמכילה חלקיקים טעונים שנדחפים מהשמש, יכולה לאיניון את האטומים והמולקולות באטמוספירה העליונה של כדור הארץ, ויצירת שכבה של פלזמה המכונה האיונוספירה. האיונוספירה משקפת ומשתקפת גלי רדיו, מאפשרת תקשורת וניווט למרחקים ארוכים. דוגמה נוספת לאיניון טבעי היא היווצרות האורורה, שהיא תצוגה צבעונית של אור הנגרמת על ידי האינטראקציה של חלקיקים טעונים מהרוח השמשית עם השדה המגנטי של כדור הארץ ואת האטמוספירה. החלקיקים הטעונים מתנגשים עם מולקולות אוויר ומאינים אותם, גורמים להם להפולט אור בצבעים שונים בהתאם לרמות האנרגיה והסוג שלהם.
בטכנולוגיה, איניון יכול לשמש למגוון מטרות, כגון בספקטרומטריה מסית, בטיפול ברדיוטרפי, ובקצב גרעיני. ספקטרומטריה מסית היא טכניקה המדידה את היחס בין המסה ל Ladun חשמלי של יונים שנוצרו על ידי איניון של דוגמה של חומר. טכניקה זו יכולה לשמש כדי לקבוע ולמדוד את הרכב הכימי של חומרים, כגון תרופות, חלבונים, מזהמים, וכו'. טיפול ברדיוטרפי הוא טיפול המשתמש בקרינת איניון כדי להרוג תאים סרטניים או להקטין גושים. הקרינה פוגעת ב-DNA של תאי הסרטן ומניעת מהם להתחלק ולהתפשט. קצב גרעיני הוא תהליך שכולל מיזוג שני גרעינים קלים לתוך אחד כבד יותר, משחרר כמות גדולה של אנרגיה. תהליך זה דורש טמפרטורות ולחץ גבוה מאוד כדי להתגבר על הדחייה האלקטרוסטטית בין הגרעינים החיוביים. דרך אחת להשגת זה היא באמצעות גז או פלזמה מאינן כדלק עבור רactors של קצב גרעיני.
בניסויים מעבדה, איניון יכול להיות מושרה על ידי שיטות שונות, כגון על ידי יישום שדה חשמלי, חימום חומר, או על ידי חשיפה לחומרי אור. לדוגמה, שדה חשמלי יכול לשמש לאיניון גז במחוג זרם, יצירת פלזמה מאירות שפולטת אור באורך גל שונה בהתאם לסוג הגז. חימום חומר יכול לגרום לו לאבד אלקטרונים ולהגיע לאיניון עקב התקוממות תרמית. לדוגמה, כאשר מתכת נתרן מתחממת בלהבת, היא פולטת אור צהוב עקב האיניון של אטומי נתרן. חשיפה לחומרי אור יכולה לגרום לה לקבל פוטונים ולהפליט אלקטרונים, תוצאה של פוטואיניזציה. לדוגמה, כאשר גז מימן חשוף לאור אולטרה סגול, הוא מקבל פוטונים ופולט אלקטרונים, יוצר יונים של מימן ואלקטרונים חופשיים.
איניון הוא תהליך שמשנה את הladun החשמלי של אטומים או מולקולות על ידי קבלת או איבוד אלקטרונים. איניון יכול להתרחש בדרכים שונות, כגון דרך התנגשויות, תגובות כימיות או חשיפה לקרינת אלקטרומגנטית. איניון משפיע על התכונות הכימיות והפיזיות של החומר ושיחק תפקיד חשוב במגוון תופעות טבע וטכנולוגיות.
במאמר זה, הסברנו את תהליך האיניון בהרחבה, תוך שימוש בדוגמה של כלוריד סודיום. דנו גם בגורמים המשפיעים על תהליך האיניון, כגון אנרגיית האיניון והפרמיטיביות היחסית של החומר. לבסוף, נתנו כמה דוגמאות לאיניון בהקשרים שונים, כגון בטבע, בטכנולוגיה ובניסויים מעבדה.
Statement: Respect the original, good articles worth sharing, if there is infringement please contact delete.