איך תכונת המעבר של החומר העיקרי משפיעה על יעילות הטרנספורמר?
תכונות המגנטיות של חומרים ללב נושאות השפעה משמעותית על יעילות הממרמק, בעיקר מתבטאת ביבוא הבאים:
1. צפיפות שדה מגנטי
נשיות מגנטית גבוהה: חומרים ללב עם נשיות מגנטית גבוהה יכולים להוליך את זרם השדה המגנטי בצורה יעילה יותר, מה שמעלה את צפיפות השדה המגנטי ומגביר את יעילות האינדוקציה האלקטרומגנטית של הממרמק.
נשיות מגנטית נמוכה: נשיות מגנטית נמוכה מובילה ליעילות נמוכה בהולכת הזרם המגנטי, מה שמוביל לעלייה בפסידים אנרגטיים.
2. פסדי לב
פסדי היסטרזה: חומרים בנשיות מגנטית גבוהה בדרך כלל מציגים פסדי היסטרזה נמוכים יותר, מה שמפחית את בזבוז האנרגיה.
פסדי תרמיות: חומרים בנשיות מגנטית גבוהה גם עוזרים להפחית את פסדי התרמיות, מה שמגביר את היעילות.
3. זרם מגנטיזציה
נשיות מגנטית גבוהה: חומרים בנשיות מגנטית גבוהה דורשים זרמים מגנטיזציה קטנים יותר, מה שמפחית את פסדי הנחושת ומגביר את היעילות.
נשיות מגנטית נמוכה: נדרש זרם מגנטיזציה גדול יותר, מה שמגדיל את פסדי הנחושת ומפחית את היעילות.
4. עלייה בטמפרטורה
נשיות מגנטית גבוהה: מפחיתה את הפסידים, מורידה את עליית הטמפרטורה ומשפרת את תוחלת החיים.
נשיות מגנטית נמוכה: מגבירה את הפסידים, מובילה לעלייה בטמפרטורה גבוהה, מה שיכול להשפיע על תוחלת החיים והאמינות.
סיכום
חומרים ללב בנשיות מגנטית גבוהה יכולים לשפר באופן יעיל את יעילות הממרמק, להפחית את הפסידים ועליה בטמפרטורה. לעומת זאת, חומרים בנשיות מגנטית נמוכה מגבירים את הפסידים ומפחיתים את היעילות. לכן, בחירת חומרים ללב בנשיות מגנטית גבוהה היא קריטית לאופטימיזציה של ביצועי הממרמק.
